אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis), המכונה גם אסתמה של העור, היא מחלת עור דלקתית כרונית הנפוצה בעיקר בילדים, אך יכולה להופיע גם במבוגרים.

מדובר באחת ממחלות העור הנפוצות ביותר בעולם, והיא מתבטאת בפריחות, גירודים חמורים ויובש בעור.

1. מהי אטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס היא חלק מקבוצת מחלות אטופיות, הכוללת גם אלרגיות נשימתיות כמו אסתמה ונזלת אלרגית. המחלה מתאפיינת ב:

  • יובש בעור: העור מתקשה לשמור על לחות, מה שמוביל ליובש מוגבר.
  • גירוד כרוני: אחד הסימפטומים המרכזיים, שגורם להחמרת הדלקת עקב שריטות.
  • פריחה: נגעים אדומים או חומים-אפורים, בדרך כלל על הפנים, הידיים, הברכיים, המרפקים או הקרקפת.
  • תקופות של התלקחות: מופעים חוזרים ונשנים של החמרה, לסירוגין עם תקופות של רגיעה.

2. מה גורם לאטופיק דרמטיטיס?

הגורמים המדויקים לאטופיק דרמטיטיס אינם ידועים, אך קיימת השפעה של מספר גורמים:

  • גנטיקה: מחלה זו נפוצה יותר במשפחות שבהן יש היסטוריה של מחלות אטופיות כמו אסתמה ואלרגיות.
  • חוסר תפקוד של מחסום העור: העור אינו מצליח לשמור על לחות ומפתח רגישות לגירויים.
  • גורמים סביבתיים: מזג אוויר יבש, שינויי עונות, חשיפה לחומרים מגרים כמו סבונים, חומרי ניקוי או בגדים מחוספסים.
  • גורמים אלרגניים: תגובות לאלרגנים במזון או בסביבה, כמו אבקנים או קרדית האבק.

3. כיצד מאבחנים אטופיק דרמטיטיס?

האבחון נעשה על ידי רופא עור, בדרך כלל על בסיס:

  • היסטוריה רפואית: תשאול לגבי הופעת הסימפטומים, אלרגיות משפחתיות ותדירות ההתלקחויות.
  • בדיקה פיזית: זיהוי הנגעים והמאפיינים האופייניים למחלה.
  • בדיקות נוספות: במקרים מסוימים, ייתכן שהרופא יפנה לבדיקה לזיהוי אלרגיות או גורמי גירוי.

4. כיצד מטפלים באטופיק דרמטיטיס?

א. טיפולים לא תרופתיים
  • שמירה על לחות העור: השתמשו בקרמים או משחות לחות ייעודיות ללא בישום. מרחו את הקרם מיד לאחר המקלחת כדי “לנעול” את הלחות בעור.
  • הימנעות מגורמי גירוי: בחרו סבונים ומוצרי ניקוי עדינים שאינם מייבשים. לבשו בגדים רכים ונשימים, כמו כותנה, והימנעו מצמר או בדים סינתטיים מחוספסים.
  • שימוש בקומפרסים קרים: להפחתת גירוי וגירוד, ניתן להניח מטלית קרה על האזור המגורה.
  • תזונה מותאמת: בחלק מהמקרים, שינויים תזונתיים עשויים לסייע בהפחתת התסמינים, במיוחד אם יש אלרגיות למזון.
ב. טיפולים תרופתיים
  • משחות סטרואידיות: משמשות להפחתת דלקת וגרד בזמן התלקחות. יש להשתמש בהן לפי הוראות הרופא, מאחר ושימוש יתר עלול לגרום לתופעות לוואי.
  • מעכבי קלצינאורין (Calcineurin Inhibitors): כמו טקרולימוס (Tacrolimus) או פימקרולימוס (Pimecrolimus), משחות אלו מטפלות בדלקת ללא סטרואידים.
  • טיפול באנטיביוטיקה: אם יש זיהום משני כתוצאה מגרד ושריטות, ייתכן שתידרש אנטיביוטיקה מקומית או סיסטמית.
  • אנטיהיסטמינים: מפחיתים גירוד, במיוחד בשעות הלילה.
  • תרופות ביולוגיות: במקרים חמורים, ניתן לשקול טיפול בתרופות ביולוגיות כמו דופילומאב (Dupilumab), שמכוונות למערכת החיסון.
ג. טיפולים נוספים
  • פוטותרפיה (Phototherapy): טיפול באור UV מסייע להפחית דלקת וגירוי בעור.
  • רפואה משלימה: חלק מהמטופלים מדווחים על הקלה באמצעות טיפולים משלימים כמו דיקור, שימוש בשמנים אתרים או שינויים באורח החיים.

5. טיפים לניהול היומיומי של המחלה

  • שגרת לחות קבועה: שמרו על שגרת טיפוח יומיומית כדי למנוע התלקחויות.
  • הימנעו מגרד: נסו להימנע מגירוד העור, שכן שריטות עלולות להחמיר את המצב ולגרום לזיהומים.
  • ניהול סטרס: מתח נפשי עלול להחמיר את המחלה, לכן כדאי לשלב פעילויות מרגיעות כמו יוגה או מדיטציה.
  • מעקב רפואי: חשוב להיות במעקב אצל רופא עור כדי להתאים את הטיפול במקרה של שינויים במצב.

לסיכום

אטופיק דרמטיטיס היא מחלה כרונית שניתן לנהל אותה בהצלחה עם טיפול נכון ושמירה על שגרה מותאמת. הטיפול כולל שילוב של לחות, הימנעות מגורמים מגרים, וטיפולים תרופתיים במידת הצורך. התייעצות עם רופא עור ובניית תכנית טיפול מותאמת יכולים לסייע לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *